החלטה בתיק עמ"י 15855-05-12

בנוגע למשיבים הוגשה בקשה, שלישית במספרה, להארכת מעצרם ביום 08/05/12, וזאת בחשד לביצוע עבירות של החזקת נשק וכן החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית.

באותו יום ניתנה החלטת בית משפט הדוחה את הבקשה להארכה נוספת, בנימוק כי לא נתקיימה עילה להארכה נוספת, שכן, פעולות החקירה בגינן התבקשה אותה הארכה, כבר הוצגו בפני בית משפט קמא בהארכות קודמות ולא בוצעו תוך הזמן שקצב בית משפט קמא.

אני מוצא לציין כי בהחלטתו מיום 06/05/12, האריך בית משפט קמא את מעצר המשיבים בשנית, עד ליום 08/05/12, תוך שהוא קובע כי משטרת ישראל תפעל במתווה הימים הנ"ל לביצוע השלמות חקירה שנדרשה לבצע על פי דרישת פרקליטות מחוז צפון. עוד קבע בית משפט קמא כי משטרת ישראל לא תהיה רשאית לעתור בבקשה נוספת לצורך ביצוע אותן פעולות חקירה.

בפניי טען ב"כ העוררת היום, כי בית משפט קמא טעה משלא האריך את מעצרם של המשיבים לפי הבקשה שהוגשה ביום 08/05/12, תוך שהתעלם מעילות המעצר שפורטו, היינו החשש לשיבוש מהלכי החקירה, השפעה על עדים, סיכון שלום הציבור וביטחונו והסתמך על החלטתו הקודמת מיום 06/05/12. נקבע כי החלטה זו מנוגדת לחוק ובטלה, שכן, לא ניתן להגביל בשום פנים ואופן את משטרת ישראל לפנות לבית המשפט ולבקש הארכת מעצרם של המשיבים. עוד נטען כי חלק מפעולות החקירה לא בוצעו מסיבות שאינן תלויות במשטרת ישראל ובפניי טען ב"כ המשטרה כי מדובר בחשודים שהוזמנו לחקירה, לא התייצבו והיה קושי לאתר אותם. כן ציין בפניי כי מדובר בבני משפחה קרובים ומכאן החשש לתיאום עדויות ושיבוש מהלכי החקירה.

מנגד טען ב"כ המשיבים כי לא נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא וכי משטרת ישראל אינה רשאית לחקור ככל העולה על דעתה ולצורך כך קיים הפיקוח השיפוטי של בית המשפט ובמקרה דנן ביצע בית משפט קמא את האיזונים הראויים בהקצאת ימי החקירה.

לאחר שקילת טיעוני הצדדים מכאן ומכאן, סבורני כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא ודין הערר להידחות.

בהחלטתו מיום 06/05/12 ציין בית משפט קמא באופן מפורש כי על משטרת ישראל לפעול בהתאם למתווה הימים שקבע וכי בגין פעולות החקירה שכבר הוצגו בפניו, לא יוארך  המעצר שוב.

בפני משטרת ישראל עמדה האופציה, ככל שסברה כי מדובר בהחלטה המגבילה אותה יתר על המידה ופוגעת בצרכי החקירה באיזון הכולל עם השמירה על שלום הציבור ויתר האינטרסים העומדים בבסיס עילות המעצר, לפנות בערר להחלטה הנ"ל ולבקש הארכת ימי המעצר. משטרת ישראל לא עשתה כן ומכאן שההחלטה הנ"ל הפכה חלוטה.

אני מוצא להדגיש, כי הפיקוח השיפוטי של בית המשפט נועד על מנת לאזן מחד בין הצורך בשמירה על ביטחון הציבורי ואינטרסים ציבוריים חשובים, ומאידך, על האינטרס האישי של החשודים המצויים בחקירה, על מנת שחקירתם תתבצע באופן יעיל וחירותם לא תוגבל במידה העולה על הנדרש.

בנסיבות הכוללות שפורטו לעיל, סבורני כי החלטת בית משפט קמא לשחרר את המשיבים למעצר בית מלא תוך קביעת תנאים, מהווה איזון ראוי בנסיבות שנוצרו, גם אם שלא באשמתה, לא מצליחה משטרת ישראל לאתר חשודים נוספים ולגרום לכך שיובאו לחקירה.

על האמור לעיל ועל החלטת בית משפט קמא, מצאתי להוסיף אך תנאי אחד נוסף, על מנת להבטיח באופן ברור התייצבות המשיבים לחקירה בכל עת שידרשו והוא הפקדת ערובה כספית על סך             של 5,000 ש"ח לכל אחד מהמשיבים.

בכפוף לאמור לעיל, אני דוחה את הערר.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ז אייר תשע"ב, 09/05/2012 במעמד הנוכחים.

החלטה

מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע לצורך הגשת בקשת רשות ערעור בגלגול שני ולא לצורך הגשת ערר בגלגול ראשון.

אין צורך לומר כי הזכות להגשת ערר בגלגול שינה אינה זכות מוקנית אלא טעונה רשות של בית משפט וזאת טרם ניתנה.